פסק-דין בתיק ת"א 2741-07

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2741-07
14.4.2011
בפני :
דר' מיכל אגמון-גונן

- נגד -
:
בורנשטיין ובניו חברה לבנין בע"מ
:
אברהם לוי
עו"ד יונה וינדר
פסק-דין

התביעה שלפני היא לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (הרכב השופטים ד"ר דרורה פלפל, אסתר קובו, יורם גלין) מיום 15.6.98 בשל כך שעובדות שעמדו ביסוד פסק הדין התבררו לתובעת כשגויות בשנת 2007. זוהי בתמצית התביעה שלפניי.

1.         רקע הדברים והליכים משפטיים קודמים

התובעת היא חברה קבלנית לבניין והנתבע הוא הבעלים של משרד לתכנון.  בכתב התביעה נטען כי מנהלי התובעת ניהלו מו"מ עם הנתבע שהציג עצמו כאדריכל ותיק ומנוסה ובעקבות כך נחתם ביום 25.3.92 הסכם לתכנון הפרויקט (נספח ה' לתצהיר התובעת), במסגרתו נמסרו עבודות התכנון לנתבע.

על פי ההסכם, התשלום הראשון (10,000 $ בתוספת מע"מ) שולם לנתבע מראש, בעוד שהתשלום השני (15,000$ בתוספת מע"מ) היה מותנה בהגשת תכניות להם ניתן אישור עקרוני, בין השאר ע"י עיריית ראשל"צ, עד ליום 10.4.92. ביום 29.4.92 התקיים דיון בועדה המקומית לתכנון ובנייה (נספח י'), בנוגע לתוכניות שהכין הנתבע, והנתבע הודיע, לתובעת כי התכנית אושרה עקרונית.

התובעת טענה כי התברר לה שהמידע שמסר לה הנתבע היה שגוי, ולמעשה התכניות נדחו על ידי עיריית ראשל"צ, על כן הפסיקה את ההתקשרות עם הנתבע.

הנתבע הגיש תביעה לבית המשפט השלום ברחובות בה דרש לקבל את הפיצוי הכספי בהתאם למוסכם בין הצדדים (ת"א (רחובות) 697/93, כב' השופט ה' פיינשטיין). התובעת טוענת בתביעה שלפניי כי לצורך הכנת הגנתה לאותה תביעה שהגיש הנתבע, היא ערכה בירור ברשם המהנדסים והאדריכלים, ובשיחה טלפונית מיום 19.2.95 נאמר למנהל התובעת כי הנתבע הוא אדריכל ותיק בעל רישיון שנתי בתוקף, כפי שהציג עצמו לפני התובעת.

ביום 13.9.96 ניתן פסק דין שדחה את התביעה בבית המשפט השלום, בשל כך שהתכניות לא אושרו. בפסק דינו התייחס השופט פינשטיין להחלטת הועדה המקומית שהתנתה את האישור בתנאים. הנתבע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי, בפסק דין שביטולו התבקש קיבל את הערעור וקבע כי היה אישור עקרוני של העירייה לתוכניות ועל כן חייב את התובעת לשלם לנתבע.

גם בית המשפט המחוזי התיחס לאותה החלטה של הועדה המחוזית מיום 29.4.92 אלא שנתן למסמך זה פירוש אחר וקבע כי התוכניות אושרו עקרונית. 

התובעת הגישה בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון שנדחתה בהחלטה (רע"א 5435/98, כב' השופטת ת' נאור) מיום 15.10.98, בו נדחתה הבקשה כיוון שמדובר בנושא שאינו מצדיק ערעור לערכאה שלישית.

בכך לא תמו ההליכים המשפטיים בין הצדדים.

ביום 10.1.07 הנתבע הגיש תובענה כנגדה וכנגד בעלי מניותיה (ה"פ 53/07) בה נטענו טענות לפיהם התובעת כאן (המשיבה שם), הבריחה נכסים, ורשמה רישומים כוזבים. עוד נטען שם כי התובעת לא שילמה לו את שכר הטרחה בגין עבודות התכנון בפרויקט.

 התובעת, לטענתה לצורך התגוננות בהליך הנוסף, ערכה בירור נוסף ברשם המהנדסים והאדריכלים וגילתה כי המידע שנמסר לה בשנת 1995 היה שגוי ובפועל התברר כי הנתבע הינו מהנדס ולא אדריכל.

בעקבות זאת הודיעה התובעת פורמלית על הפסקת התקשרות,  על אף שבפועל עוד טרם הגשת התביעה הראשונה (בשנת 1993) כבר הופסקה ההתקשרות בין הצדדים. התובעת טוענת עוד במסגרת תביעה זו כי המשיבה ערכה בירורים בעיריית ראשון לציון, ובמסגרתו זו התקבל לידיה פרוטוקול הדיון המלא של הדיון בועדה המקומית מיום 29.4.92. בפרוטוקול זה (הזהה לחלוטין לפרוטוקול שהיה לפני בתי המשפט מחוזי והשלום) יש שורה נוספת ובה בחלק המיועד להמלצות מהנדס הועדה כתוב "לסרב לבקשה".

התובעת הגישה במקביל תביעה לביטול פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות. התובעת טוענת כי לו היה מסמך זה, הכולל שורה זו נמצא לפני בית המשפט השלום והמחוזי, היה בית משפט המחוזי דוחה את הערעור. לטענתה, גם לו היה ידוע לבית המשפט השלום והמחוזי כי הנתבע ניהל במרמה את ההליך תוך הצגתו כאדריכל, היה ניתן פסק דין שונה בבית משפט השלום, ולו היה מוגש עליו ערעור, הוא היה נדחה.

2.         טענות הצדדים

התובעת טוענת כי פסק הדין שניתן לטובת הנתבע בערעור (ע"א 1714/96) "הושג בדרך של תרמית והונאה", תוך הסתרת העובדה שהנתבע אינו אדריכל ותיק, הסתמכות על מסמך שאינו מהווה את פרוטוקול הדיון השלם בוועדה המקומית, ולכן יש לבטלו.

הנתבע טוען כי אכן אינו אדריכל ולא הציג עצמו ככזה. לטענתו הציג את עצמו כבעל משרד לאדריכלות והנדסה, באשר הנתבע הינו מהנדס. לטענת הנתבע, משרדו כולל אדריכלים ומהנדסים בעלי ניסיון שתכננו בכל ההיבטים פרויקטים מפוארים רבים. הנתבע הוסיף וטען כי הוא מעסיק והעסיק אדריכלים, מהנדסים ויועצים ככל שנדרש לפרויקט מסוים, וכי במקרה זה, מי שחתם כאדריכל על הבקשות לעירייה היה בנו של הנתבע, מר אילן לוי, שהינו אדריכל ועבד יחד עם אביו הנתבע.

הנתבע מפנה להסכם בין הצדדים עליו חתום הנתבע כמהנדס.

עוד טוען הנתבע לענין החלטת הועדה המקומית כי בשני המסמכים של החלטת הועדה זהים, ועל כן, אין בשורה הנוספת הנגועת להמלצות מהנדס הועדה דבר המשפיע על פסקי הדין שניתנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>